אחת מהמחלות הנפוצות בכלבים בישראל נקראת "קדחת קרציות". שמה נובע מכך שהיא מועברת ע"י קרצייה ולעיתים מלווה בחום גבוה (במיוחד בשלביה המוקדמים). החלה נגרמת על ידי חיידק הנקרא – ארליכיה קאניס.
למחלה יש מספר שלבים:
בשלב הראשוני הטפיל מוחדר למערכת הדם, הכלב עשוי להראות חולה, מה שמתאפיין באפטיה וירידה בתיאבון. לעיתים יש הבעלים מספרים שלכלב היו קרציות בזמן האחרון, ולפעמים מוצאים אותם במהלך הבדיקה, ולפעמים גם לא. חשוב לציין שהשלב הזה יכול לעבור מבלי שנבחין בסימני מחלה כלשהם. לכן, לעיתים המחלה קשה לאבחון.
בשלב הבא, הטפיל מגיע למח העצם – שם מיוצרים תאי הדם השונים והטפיל עשוי לפגוע ביכולת מח העצם לייצר תאים אלו. הדבר יכול להתבטא בדיכוי חיסוני, דימומים למקומות שונים בגוף, אנמיה, חולשה ועוד
לעיתים יש תגובת עודף של מערכת החיסון וזו מתחילה לתקוף את תאי הדם האדומים ו/או הטסיות של הגוף. במצב זה, הכלב עלול להגיע במשבר אנמי חמור, מצב מסכן חיים.
האבחון של המחלה מתבצע ע"י בדיקות דם.
הטיפול כולל אנטיביוטיקה ארוכת טווח, לעיתים תרופות המדכאות פעילות הרסנית של מערכת החיסון. לעיתים הכלב לא אוכל, סובל מדימומים ומחום מה שמצריך טיפול אינטנסיבי יותר הכולל אשפוז, מתן נוזלים ותרופות לווריד ועוד (תלוי בשלב המחלה ובמצבו של הכלב).
עד כמה נפוצה המחלה בארצנו?
קדחת הקרציות היא מחלה נפוצה מאוד בישראל. לעיתים אנחנו מאבחנים באופן אקראי בעזרת בדיקת דם שגרתית או לפני ניתוח את המחלה בשלב א-קליני, כלומר "שקט" ושאינו מראה סימנים
גורמי מחלה נוספים שמועברים לכלבים ע"י קרציות הם הפטוזון, בבסיה ועוד כמה טפילים נדירים יותר.
אותן קרציות שמהוות מטרד לכלבים עלולות להעביר גם טפילים לבני אדם, למשל Rickettsia conorii הגורם למחלת קדחת הבהרות בבני אדם. גם החתולים נמצאים בסכנה ויכולים להידבק בטפילים שונים.
גורמי המחלה השונים מועברים רק לאחר שהקרציה הצליחה להיצמד ולמצוץ דם במשך שעות ארוכות.