איך נדבקים?
מעגל ההדבקה מתחיל כאשר כלב נגוע עושה את צרכיו בחוץ ומפריש ביצים של תולעים. לצואה מגיעות חיפושיות זבל הניזונות מחומרים אורגנים אלה ובדרך זו גם אוכלות את ביצי התולעת. בתוך החיפושית, ביצי התולעת מתפתחות לזחלים אשר בשלב זה כבר נחשבים מדבקים לכלבים וחיות מזדמנות. כעת, כל שנותר הוא שכלב בריא בסקרנותו הנוהג בטיוליו לרחרח בכל פינה ובכל צואה מצויה בשטח, יבלע במזדמן את אותה חיפושית אשר נקלעה בדרכו. חשוב לציין שכלב יכול להידבק גם ע"י אכילת בע"ח שאכל חיפושית זבל נגועה, כגון ציפורים, מכרסמים, זוחלים ועוד.
לאחר שהכלב בלע את החיפושית, זחלי התולעת משתחררים בקיבת הכלב ומתחילים לנדוד דרך דפנות העורקים אל אבי העורקים ומשם לוושט (צינור הבליעה) בה הם מתיישבים. הגוף מגיב לנוכחות הזחלים בתגובה דלקתית חריפה ויוצר מעין כיס (גרנולומה) סביבם. כאשר הזחלים מתבגרים הם הופכים לתולעים. הנקבות יוצאות חור בגרנולומה ומתחילות להטיל ביצים לתוך חלל הושט. הביצים מופרשות בצואה של הכלב, ואלו נאכלות על ידי חיפושיות זבל, וחוזר חליל
מרבית הנזקים נגרמים מעצם נוכחותן ונדידתן של התולעים בגוף הכלב. בין הפגיעות האפשרויות ניתן לראות גידולים בוושט עם פוטנציאל ממאיר, פגיעה בדופן כלי דם וסכנה לדימום מסכן חיים, פגיעה במערכת העיכול ובמערכת העצבים.
מהם הסימנים שיראה כלב נגוע?
כלבים רבים שנדבקו בטפיל לא מראים תסמינים חיצוניים עד שהנזק רב. הסימנים הגלויים הינם פליטות וקשיים בבליעה, מחלות עיכול כלליות, כגון שלשולים, שיעולים, ירידה חדה במשקל, שיתוק פתאומי על רקע נדידה של התולעת לעמוד השִדרה. לעיתים ישנה סכנת חיים מידית כתוצאה מיצירתן של מפרצות בעורקים גדולים העלולות להביא לקרעים בדופן העורק ודימום אקוטי.
כיצד ניתן לאבחן את המחלה?
מעבר להיסטוריה הרפואית והסימנים הקליניים ניתן לאשר את המצאות הטפיל בגוף על ידי בדיקות צואה, וניתן לאבחן את המצאות הטפיל בושט על ידי ביצוע צילומי בית חזה ובדיקת אנדוסקופיה.
איך מטפלים והאם ניתן למנוע?
במחלת קטלנית זו ניתנים שני סוגי טיפולים: טיפולי מניעתי לכלבים בריאים וטיפולים משקמים לכלבים שנדבקו במחלה.
טיפולי מניעתי: התרופה הטובה ביותר היא מניעה!!! חשוב להדגיש כי לא מדובר בחיסון. לזריקה זו אין יכולת הגנה עתידית, היא מכילה חומר קוטל תולעים המשמיד אותן במידה והן קיימות בגוף הכלב. הכלב עדיין יכול להידבק במחלה בעתיד ומכאן מגיעה החשיבות הגדולה בהתמדה במתן הזריקות בתדירות של אחת לחודשיים.
טיפול משקם: מדובר בסדרת זריקות המשמידות את זחלי התולעת. טיפול זה יעיל רק אם ניתן לפני שהתולעת הספיקה לנדוד וליצור נזקים בלתי הפיכים.
אנו מקווים שהצלחנו להעביר את חשיבות המחלה ונפיצותה. לצערנו כל הכלבים חשופים לתולעת הפארק הקטלנית במידה זו או אחרת, בכל טיול, בכל חיטוט בזבל או אכילת צואה של כלב אחר. אל תוותרו על החיסון מתוך מחשבה ש"הכלב שלי לא אוכל צואה, זבל או חיפושיות" מכיוון שחיפושית הזבל המדוברת הינה קטנה מאוד וכמה שתנסו לשמור על כלבכם הוא עלול לבלוע אותה בזמן שהוא מנסה לטעום דברים "תמימים" אחרים כגון שאריות מזון, צואה או דשא. תנו לו זריקות מונעות באופן קבוע ומסודר, וכמובן גם איספו את צואתו משטחים ציבוריים על מנת לעזור במניעת התפשטות המחלה ולצמצם את מספר מקרי ההדבקה.
למידע נוסף על אבחון המחלה ומניעתה צרו עמנו קשר!
אהבתם את המאמר? חושבים שגם אחרים יכולים להנות ממנו? נשמח אם תעשו לייק או תשתפו!
