הכלב לא מראה לנו שכואב לו… האמנם?
מי מאתנו שחווה כאב יכול להעיד שמדובר בתחושה שלילית שגורמת לסבל, פיזי ורגשי. החלטנו לכתוב מאמר על כאב בקרב חיות הבית מכיוון שאנחנו מרגישים שלא קיימת מספיק מודעות בנושא. במסגרת עבודתנו אנו שומעים רבות משפטים כגון "היא אינה בוכה, היא אוכלת ושותה, לא מתלוננת, ולכן לא נראה כי היא סובלת מכאבים”. חשוב שתדעו – כיום, ידוע שכלבים סובלים מכאב בדיוק כמונו בני האדם, אך אינם מביאים זאת לידי ביטוי חיצוני כפי שהיינו מצפים. בטבע ”שם המשחק” הוא הישרדות. הפגנת כאב מעידה על חולשה ולכן החיות שלנו, על אף שהן מבויתות, יעשו הכול על מנת לא להפגין ולהחצין את הכאב שמא יהפכו לטרף קל. לכן, זיהוי הכאב בקרב חיות הבית הינו מורכב. כשחיה נראית כאובה – אין ספק שהיא כאובה. הבעיה היא שלא תמיד היא נראית כאובה. לכן, אנחנו, כבעלים וכווטרינרים, צריכים לדעת ולהכיר את השינויים בהתנהגותם כדי לאבחן את הכאב ולטפל בו.
כאב יכול להיות אקוטי (פתאומי, חריף) או כרוני (מתמשך). כאב אקוטי נגרם מפציעה, ניתוח או פגיעה פתאומית באיברים, שרירים או עצמות (כפי שקורה בתאונת דרכים, נפילה מגובה או כל טראומה אחרת). כאב כרוני נובע מדלקות ומחלות כרוניות במפרקים, באיבר מסוים, בחלל הפה ועוד. סרטן גם מהווה סיבה שכיחה לכאב כרוני בקרב חיות הבית. חשוב לזכור שגם כאב אקוטי שאינו מטופל יכול להפוך לכאב כרוני.
מבחינת זיהוי הכאב, במקרה של כאב אקוטי לרוב נוכל לזהות שהחיה כאובה, דבר שיתבטא בשינוי התנהגותי, ירידה בתאבון, יללות ויבבות, רגישות מוגברת במגע באזור הפגוע ואף חשיפת שיניי
ם, קימור של הגב, צליעה ועוד סימנים נוספים.
במקרים אלה אין לנו ספק שהחיה סובלת ושעליה לקבל עזרה דחופה ולטפל בגורם הכאב על מנת להשיב לה את איכות החיים שלה.
במקרים של כאב כרוני הרבה יותר קשה להבחין שהחיה חווה כאב כלשהו וגם כשנחשוד בכך נתקשה להעריך את עוצמתו והשלכותיו. כאב כרוני הינו כאב שעוצמתו היא בינונית, ועם הזמן החיית "הסתגלה" אליו ולמדה לחיות אתו, אך איכות חייה נפגעה.
להלן כמה דוגמאות, חיה שנהגה לקום בקלות משכיבה לעמידה ופתאום מתקשה, או שנהגה לעלות או לרדת במדרגות במהירות ולפתע עושה זאת בהיסוס או איטיות. חיה שנהגה לאכול את כופתאות המזון היבש והיום פיתחה עדיפות ברורה למזון רטוב, יתכן וסובלת מכאב באכילה על רקע מחלת שיניים או חניכיים. גם ליקוק מוגזם של אזור מסוים יכול לרמוז על כאב. ריח רע, ירידה בתאבון או במשקל גוף, רביצה מוגזמת, אי שקט ועצבנות, חוסר הנאה מליטוף, כל אלו יכולים בהחלט להצביע על כאב.
אל לנו לקבל מצבים כצפויים או נורמליים בכלבים וחתולים, גם בקרב חיות מבוגרות. זכרו שזקנה איננה מחלה ושביכולתנו לשפר משמעותית את איכות החיים שלהם.
פעמים רבות אנחנו מלווים חיות הסובלות מכאב כרוני, ובין אם הכאב אובחן על ידי הבעלים או על ידנו בבדיקה שגרתית אנחנו נוכחים לראות פעם אחר פע
ם שרק שכשהחיה קיבלה מענה תרופתי או כירורגי להקלת הכאב – התברר עד כמה סבלה החיה קודם לכך, ועד כמה השתפר מצבה ואיכות חייה בעקבות הטיפול. הרבה מצטערים על כך שלא התחילו בטיפול עוד קודם לכן…
לסיכום, אם אתם חושדים שהחיה האהובה שלכם חווה כאב, היוועצו עם וטרינר. בנוסף אנחנו ממליצים להגיע לבדיקות שגרתיות אצל הוטרינר שיכול, בהתאם לגזע ולגילה של החיה, לבצע בדיקות הנועדו לאבחן מחלות בשלב מוקדם ולמנוע כאב וסבל מיותרים.
